החוק הפולני ופשעי השואה

החוק הפולני ופשעי השואה

 

״ לפני 600 שנה, כשבמקומות אחרים האשימו אותם במגפה השחורה, המלך קזימיר הגדול הזמין את היהודים לקרקוב והם באו. היהודים הביאו את כל המטלטלין שלהם לעיר, הם התיישבו, הם השתלטו והם שגשגו: בעסקים, במדע בחינוך ובאומנות. הם הגיעו לכאן בלי כלום, בלי כלום ושגשגו. במשך 600 שנה היתה קרקוב יהודית. היום בערב כל זה יישאר בגדר שמועה בלבד. זה לא קרה מעולם. זהו יום היסטורי ״

                                                                           (מתוך נאום אמון גת בעת חיסול גטו קרקוב בסרט רשימת שינדלר).

 

כותבי הכרוניקות של דברי ימי פולין בימי הביניים מקפידים לציין שלמלך הפולני הגדול קז'ימייז' (קזימיר הגדול) הייתה מאהבת יהודייה סודית בשם אסתרקה. בדמות הסיפור התנ״כי, אסתרקה השתדלה אצל המלך בשביל בני עמה ובהשפעת קסמיה העניק המלך כתב זכויות ליהודי פולין והקצה להם רובעים אוטונומיים שבהם ניתן להם החופש לנהל בעצמם את חיי הקהילה.

 

אין לאגדה אימות היסטורי כמובן וקירבת היתר שלה לעלילת הסיפור הפורימי מעוררת חשד סקפטי, אבל, איגרת המלך הפולני משנת 1364 קובעת:

 

״ המלך נעתר לבקשת היהודים היושבים בכל ערי מלכות פולין הואיל והוא שואף להרבות תועלת אוצרו. ניתנת להם זכות הישיבה והתנועה, חירות המסחר והרשות להכניס ולהוציא סחורות וכן גם להלוות כסף בריבית. ״.

מוגנים בצו המלך, נהרו יהודים נרדפים מכל קצוות אירופה אל ממלכת פולין ומצאו בה בית חם. האגדה העממית בקרב יהודי המדינה הציגה את המשחק הלשוני העברי על שם המדינה: ״פה לן יה״, כלומר, פולין היא משכנה הזמני של השכינה בגולה.

 

ואכן, בדומה למילותיו האכזריות של אמון גת, מפקד מחנה הריכוז בפלאשוב, במובן עמוק, קרקוב הייתה יהודית. ערב מלחמת העולם השנייה חיו על אדמת פולין מעל ל3 מיליון יהודים מתוך אוכלוסייה של פחות מ 30 מיליון בני אדם במדינה. אולם בערים הגדולות כמו ורשה, קרקוב ולודז׳ אחוז היהודים היה כמובן גבוה בהרבה לפעמים עד כדי יותר משליש מקרב תושבי העיר. אנחנו יכולים רק לנחש בנוגע לאחוז ההשפעה הפיננסית שלהם. 

 

אולם, המציאות של חיי היום יום הייתה כמובן מורכבת ומרה הרבה יותר. כקתולים אדוקים, פולנים רבים ראו ביהודים נטע זר, רוצחים תאבי בצע של המשיח ש״כיהודה איש קריות״ מוכנים למכור את נפשם בתמורה לבצע כסף, מלווים חמדניים בריבית נשך וגזלנים מקצועיים של מקורות פרנסה. יהודי פולין סבלו לאורך השנים מעשרות צווי הגבלה, השפלה, גירוש ורדיפה, כמו גם ממאות פוגרומים מקומיים שגבו את חייהם של רבים.

 

יחד עם זאת, חשוב תמיד לזכור כי באירופה של ימי הביניים המאוחרים והרנסנס קו הדם נתחם תמיד ע״י קו הגבול הדתי. רוב מוחלט של המלחמות ומסעות הקטל בתקופה הזו באירופה שורטט בהתאם לקו פרשת המים של ההבדלים דתיים שהיום נראים לנו מינוריים ולא מובנים בעליל. אם אנחנו מביטים בתדהמה במסכי הטלוויזיה ומשתאים בחוסר אמונה מן הטבח הדדי בין שיעים עלוואים לסונים במרחב האיסלאמי, אזי, באופן דומה באותה תקופה נטבחו ללא הנד עפעף עשרות אלפי הוגנוטים (פרוטסטנטיים צרפתיים) בכל רחבי צרפת ב״טבח ליל בורתולומיאוס הקדוש״. בדומה, אנגליה נקלעה למלחמת אזרחים אכזרית, המושבות האמריקאיות נוסדו ע״י פוריטניים שנסו מהרדיפות הדתיות של העולם הישן, גרמניה שוסעה במלחמות דת עקובות מדם והגבולות המודרניים של הולנד, בלגיה וספרד שורטטו במלחמות דת. אפילו בימינו, במלחמות האזרחים של הבלקן, לאחר קריסת יגוסלביה, איכרים קתוליים ונוצרים אורתודוקסים שחיו בשכנות אינטימית במשך מאות שנים וחלקו שדות וכפרים משותפים, שחטו וטבחו זה את זה בהבזק מפתיע של אכזריות לא נתפסת בשם הבדלים דתיים שצריך לפעמים מיקרוסקופ תיאולוגי כדי לזהות אותם.

 

הפלישה הגרמנית לפולין בספטמבר 1939 הייתה מהירה ואכזרית. פולין שוסעה בזריזות לשלושה חלקים שונים ובשטחים עצומים הוכרז בה משטר צבאי שבו נשלטה האוכלוסייה באכזריות קפריזית בהתאם לשרירות הלב של המושלים המקומיים וגחמות קציני האס אס. לא ניתן להכחיש, במלחמה כמו במלחמה, חלק גדול מן האוכלוסייה הפולנית המקומית התאים את עצמו למצב החדש ואף ניסה להרוויח ממנו. פולנים רבים שיתפו פעולה ושמחו מסיבות רבות, חלקן אנטישמיות טהורה להסגיר יהודים תמורת מחירון קבוע של תשלום לפי ראש. פולנים רבים רצחו יהודים כדי לרשת את רכושם, להשתלט על אדמות, דירות, סחורה, משרת עבודה או סתם כי זה היה אפשרי. אבל כשאנו שופטים את המורכבות ההיסטורית בנקודת הזמן ההיא חשוב גם להקפיד לזכור גם את העובדות הבאות:

 

  • הרוגים פולניים: במהלך מלחמת העולם השנייה נהרגו בין 3-3.5 מיליון אזרחים פולניים (שאינם יהודים). מדובר בהיקף הרג בלתי נתפס. רוב מכריע של ההרוגים הפולנים לא היו חיילים שנפלו במלחמה, אלא אוכלוסייה אזרחית תמימה, נשים, זקנים וילדים שנרדפו בשיטתיות ונרמסו תחת התנאים הבלתי אפשריים של הכיבוש האכזרי בעבודה במחנות ובתת תנאים של הרעבה, מחלות וניצול בתנאים של עבדות.

 

  • עבודות כפייה: מיליוני פולנים ניצודו בשיטתיות ע״י הגרמנים, נעקרו ונחטפו מבתיהם ונשלחו לעשרות מחנות עבודה שנזרעו בכל רחבי פולין וגרמניה כדי לשמש ככוח עבודה זמין וזול בשרות מכונת המלחמה של גרמניה. לפי תורת הגזע זה היה היעוד המרכזי של הסלאבים הפולניים, לשרת בתנאי עבדות את האדונים של הגזע הארי. מאות אלפי פולנים נספו בתנאים האכזריים של המחנות האלה.

 

  • מחנות השמדה: הקורבנות הראשונים של תהליך ההמתה בגז במחנות ההשמדה היו אזרחים פולניים, שנאסרו מתוקף היותם מתנגדי משטר. האוכלוסייה הפולנית המקומית, בעיקר האליטה, פקידי המשטר הישן, האינטלקטואלים, קציני הצבא ומתנגדי הכיבוש הושמדו בשיטתיות בצמוד ליהודים בכל מחנה השמדה על אדמת פולין. זהו הבסיס להתנגדות העקשנית של ממשלת פולין לאסור את הכינוי ״מחנות השמדה פולניים״, משום שאין ספק שמדובר בעוול היסטורי. זהו טיעון שקשה להתעלם ממנו.

 

  • חסידי אומות העולם: עד כה הכיר ארגון יד ושם בכמעל ל 6000 אזרחים פולניים כחסידי אומות העולם. אנחנו חייבים לזכור, שבקריטריונים המחמירים של ארגון יד ושם, כדי לזכות בתואר, אנשים צריכים להיות כמעט מלאכים. לדוגמא, אדם שהציל יהודים בשואה תמורת תשלום, אפילו כיסוי של הוצאות מחייה, אינו יכול לזכות בו. התואר ניתן רק להצלת חיים של יהודים שהייתה נקייה מאינטרס אישי. על כן ברור שההיקף האמיתי של הצלה, חסות ועזרה של פולנים במהלך המלחמה רחב פי כמה. יחד עם זאת, תחת המשטר הנוקשה והאכזרי של הנאצים, כל מי שהיה מעורב בהצלת יהודים, סיכן לא רק את חייו האישיים, אלא את חיי כל משפחתו ולעיתים גם של שכניו ותושבי הכפר בו שכן, לא פשוט היה להסתכן בהצלת יהודים בשואה.

 

  • ארגון זיגוטה: הארגון הוקם ע״י פולנים בזמן מלחמת העולם השנייה וזכה לחסות של הממשלה הפולנית הגולה. מטרתו המוצהרת של הארגון הייתה הצלה של יהודים מציפורני הנאצים. ארגון זיגוטה התמקד במבצעי הצלה של יהודים בעיקר ע״י זיוף שיטתי של תעודות זהות ומסמכים והברחת היהודים לידיים של משפחות פולניות שהסתירו אותם או העניקו להם חסות. במהלך המלחמה בוורשה לבדה היו תחת חסות הארגון כ 5000 יהודים ולארגון היו סניפים נוספים בכל הערים המרכזיות ברחבי פולין. במהלך המלחמה הארגון הצליח להבריח מהגטו תחת הנהגתה של אירנה סנדלר, מנהלת אגף הילדים של הארגון כ 2500 ילדים ולהסתיר אותם תחת זהות בדויה במנזרים, בתי יתומים ומשפחות אומנות. הארגון הפקיד לשלם קצבה חודשית קבועה למשפחות האומנות (שסיכנו את חייהם) על מנת להחזיק את הילדים המוברחים. למרות התנאים הכלכליים הקשים עשרות אלפי פולנים התגייסו ותרמו מכספם לארגון במהלך המלחמה ובכך היו שותפים שקטים למהלכי ההצלה.

 

לצערנו, החיים לעולם אינם סרט הוליוודי שמשרטט את המציאות בגווני שחור ולבן ומפריד אותה בחדות פשוטה בין רוע וטוב. האמת האנושית תמיד מכילה מורכבות אינסופיים שמערבבת את הגוונים המוסריים כמו גוש פלסטלינה בגן ילדים. השנים המדממות של הכיבוש הגרמני בפולין והשמדת יהדות אירופה על אדמתה עדיין רוחשים כפצע פתוח ומחייבים את שתי המדינות לתהליך מורכב, איטי וכאוב של בדיקה היסטורית מעמיקה, של ברור שיטתי של העובדות ושל בחינת הזיכרון. אולם, המחקר ההיסטורי מבהיר לנו באופן חד משמעי, שיתוף הפעולה של הפולנים במפעל ההשמדה של היהודים חרג בהרבה מכדי לתייג אותו כ״עשבים שוטים״ או להתנחם במונח קומץ או לתייגם כבודדים שחרגו מהנורמה. השיתוף היה עמוק והקיף מגזרים גדולים, גדולים מידי מן החברה הפולנית ושיקף עויינות שורשית, כמו גם אכזריות אופורטוניסטית מוכרת של טבע האדם. אבל מן הצד השני, חייבים לזכור שלא פולין היא זו שיזמה את ההשמדה או את הקמת המחנות וכשכנתה ההיסטורית של גרמניה, הפצעים של פולין מן המלחמה הם עמוקים, מדממים וזוועתיים, לעיתים לא פחות משואת היהודים. וכן, חשוב גם לזכור שלמרות הכאב, הפחד, הקושי וסכנת החיים התגייסו עשרות אלפים בחברה הפולנית ולא רק ייחודי סגולה לשמור בתנאים לא הגיוניים על צלם אנוש.